איור: יין ויאנג

אנחנו בני האדם שונים זה מזה. אבל גם בתוכנו מסתתרות גרסאות שונות של עצמנו. יש ימים שאני מיכל השמחה, החברותית, זו עם האנרגיה והחיוך. ויש ימים שאני מיכל המדוכאת, הכואבת, זו שחושבת שכלום לא ייצא ממני. שתיהן אמתיות, שתיהן חלק ממני. כשאין ביניהן סנכרון אני מתנדנדת, מתפרקת. לפעמים ברגעים שבהם שתי ה"מיכליות" נושאות זו את זו, דווקא שם מתגלה האושר. אושר בשבילי הוא לא רק שמחה, אלא היכולת לשאת את כל מה שאני. האיור הזה מזכיר לי את זה: כשאני בהרמוניה עם כולי באותו רגע, אני שלמה ואני מאושרת.