מה הסיפור עם השחור לבן?
הציור שלי נולד מתוך משבר, אך היצירתיות תמיד הייתה בלב חיי. לאחר התפרצות פוסט-טראומה מורכבת בגיל 48, מצאתי באיור כלי ריפוי וביטוי אישי. לפני שפניתי לאיור ולעיצוב קעקועים, עסקתי בעיצוב פנים – תחום שבו למדתי את כוחו של המינימליזם ביצירת תחושת רוגע והתמקדות.
תהליך העבודה שלי מתחיל בבחינת דימויים שמעוררים בי תגובה רגשית, אותם אני מעבדת לשחור ולבן. יצירותיי התחילו בהתמקדות לרוב בדמויות נשיות – לעיתים קרובות מגבן, בחירה שמייצגת את הקושי שלי בקבלת עצמי ויוצרת ריחוק ויזואלי. אפשר לראות את השינוי כשהנשים באיורים שלי קיבלו פנים. מוטיבים חוזרים כמו שיער מתקרזל ואי-שלמות מכוונת מבטאים תנועה ואותנטיות.
אני שואפת שיצירותיי יעניקו לצופים לא רק חוויה רגשית אלא גם תחושת רוגע והרמוניה. עבורי, השחור-לבן הוא לא רק בחירה אסתטית, אלא חוויה של שקט שמאפשרת מפלט והתבוננות פנימית.
החלוקה בין שחור ללבן באיורים מסמלים את הקושי ואת היופי בעידון של קושי ושחרור בחיים שלנו.
מהניסיון שלי בתור מעצבת פנים ראיתי שהבית עצמו מאוד צבעוני בגלל החיים של הבית ובאיורים שלי רציתי להביא איזון ונקודת שקט בבית