הדוכיפת, הציפור הלאומית של ישראל, נחה על ראשה של הדמות באיור הזה, כמו זיכרון שמלווה אותנו תמיד. היא מעלה מחשבות על ישראל של פעם, ישראל שהייתה מקום של חלומות, יצירה ובנייה. היום, נדמה לפעמים שאנחנו מתרפקים על עבר מוכר, נאחזים בזיכרונות של מה שהיה, אולי מפני שהעתיד הלא נודע מרגיש מאיים. אבל בזמן שאנחנו נושאים עיניים אל העבר, העתיד כבר נבנה. מה שנבחר לעשות היום, איך שנבחר להסתכל, לפעול ולחלום – הוא זה שיעצב אותו.